בדצמבר 2009 קואליצית נשים לשלום ארגנה עצומה שהוגשה לממשלה הבריטית, אשר 99 "ארגוני שלום פמניסטים" חתמו עליה. העצומה ביקרה את השינויים המוצעים בחוק סמכות השיפוט האוניברסאלית של בריטניה, אשר ימנעו מארגונים לא ממשלתיים להשיג צווי מעצר נגד בכירים זרים ללא הידע של הממשלה הבריטית. ארגונים לא ממשלתיים ניצלו את החוק בבריטניה על מנת לקבל צווי מעצר לבכירי ממשל ישראלים אשר ביקרו במדינה.

העצומה של קואליציית נשים לשלום טוענת ש"הקהילה הבינלאומית מחוייבת לפעול במטרה להבטיח כי ישראל תציית לזכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומיים. הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים אשר אחראים לפשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני, ביניהם אהוד אולמרט, אהוד ברק וציפי לבני, הם אמצעים חשובים להשגת מטרה זו. הזכות של בתי המשפט הלאומיים להעמיד לדין פושעי מלחמה זרים בשל זוועות שבוצעו בחו"ל היא מנגנון אכיפה מרכזי במשפט הבינלאומי."

הועד הציבורי נגד עינויים בישראל חתם על עצומה אשר הוגשה לממשלת ספרד בהתנגדות ל"החלטה אשר מגבילה את השימוש בסמכות השיפוט האוניברסאלית בבתי המשפט בספרד." ההחלטה הוצגה בפרלמנט הספרדי בעקבות תביעות "לוחמה משפטית" נגד בכירים סינים, ישראלים ואמריקאים.

מנכ"ל הועד, ד"ר ישי מנוחין, כתב במעריב: "אם חשדות לפשעי מלחמה לא ייחקרו בישראל, ראוי שייחקרו ושימוצה הדין עם מבצעיהם בבתי משפט אחרים. כל מגן זכויות אדם באשר הוא, כל המאמין בערכים דמוקרטיים, וכל מי שמחזיק בעמדות המבוססות על מרכזיותו של שלטון החוק, אמור להחזיק בעמדה דומה."

ישראל אמנם חוקרת האשמות על פשעי מלחמה, אולם מנוחין שולל את הלגיטימיות של החקירות משום שהוא אינו מסכים עם מסקנותיהן. נוסף על כך, הוא מתעלם מהטבע הפוליטי ביותר של תביעות הלוחמה המשפטית נגד בכירים ישראלים. תביעות אלה אינן מוגשות משום שהן מבוססות על הוכחות, אשמה או צדק; הן הינן הניגוד של זכויות האדם, ערכים דמוקרטים, ושלטון החוק.

ב-2-3 בספטמבר 2009, נציגי הועד הציבורי נגד עינויים ועדאלה הצטרפו למנהיגי ארגונים לא ממשלתיים שמשתתפים בקמפיין הלוחמה המשפטית נגד ישראל (המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, אל-חאק, וארגון FIDH) בסדרת מפגשים עם פקידים מבית הדין הפלילי הבינלאומי בכדי "לבחון אפיקים שונים להביא צדק לקורבנות של הפרות חמורות של זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומיים" הקשורים למלחמה בעזה.